אל תעצימו אותי!
- 12 בפבר׳
- זמן קריאה 2 דקות
אין יום שאני לא מקבלת פניות להרצאה להעצמת נשים.
לספר בנושא העצמת נשים לכבוד יום האישה.
אין שיחה של מנהלות שמתעניינות בהרצאה שלי ולא "מוודאות" שהיא עונה לבריף - ״העצמת נשים".
לפעמים אני מסבירה בסבלנות ולפעמים ממש מופעלת מהדבר הזה
ועונה:
"לא, אני לא יודעת להעצים נשים, אני לא עוסקת בהעצמת נשים."
ההרצאה שלי לא מלמדת נשים להיות עוצמתיות.
ובטח לא הספר שלי.
למה?
כי אנחנו עוצמתיות גם ככה.
אנחנו לא צריכות שאף אחת או בטח אחד, יעצים אותנו.
אין מתכון לאיך להיות אישה עוצמתית יותר.
הרי אנחנו מגדלות ילדים בבטן שלנו, מתפוצצות כמו סוכריות קופצות מהורמונים
יולדות בשקט או בצרחות מכאב,
מניקות או שלא
מתעוררות בלילות, מנגבות, מחליפות, מרימות לגרעפס, בוכות, לומדות מה הכי טוב בשבילם,
בוכות, תוהות ללא סוף מתי הזמן שלנו לצאת מהבית, להתחיל קריירה, לחזור לזו שנשארה לה שם בצד, מונחת על כדור הפיזיו בחדר הלידה, מחכה שאזכר בה.
מתלבטות מה נכון לו, מה נכון לנו, מתי אני מתחילה ומתי הם נגמרים.
מתי תורי.
אנחנו עושות ביום אחד משימות שמנכ"לים בכירים לא עושים בשבוע עבודה מלא.
אנחנו נכנסות שוב להריון, והפעם עם קריירה וילד בבית, ושוב משלמות מחירים
ושוב תוהות מתי אנחנו.
ובין לבין מצמיחות, לעצמנו כנפיים, ולהם, וגם לפעמים לזה שחי לצידנו.
ומנג'נגלות בין רכס הרים אינסופי של תפקידים ושלל זהויות.
והגוף שלנו, אוי הגוף שלנו.
הוא עובר בשנים האלו רכבת הרים,
ולפעמים נראה כאילו דרסה אותו רכבת שכזו.
ולפעמים פחות- וגם זה דורש עבודה קשה.
ומחירים.
ואז, דווקא אישה, שואלת אותי
אם יש לי הרצאה בנושא העצמת נשים...
ובא לי לצעוק לה :
"אחותי, את צריכה שאני אעצים אותך?
אחרי כל מה שאת ואני עושות, וחווות
את באמת צריכה שמישהי תעצים אותך?"
ולא, התשובה היא לא .
אנחנו עוצמתיות מעצם היותנו.
אנחנו לא צריכות מתכון להעצמה, ולא הרצאה שכזו. מה כן ישמח אותי ואולי גם אותך?
לשמוע על נשים מדהימות שעשו דרך, אולי הדרך שלהן תתן לי אומץ לשינוי שאני מייחלת לו, לבחירה שמחכה שאבחר בה.
לפגוש נשים שפרצו תקרות זכוכית- זה תמיד מרגש אותי ומעורר הערכה.
לשמוע על תובנות מעניינות, ללמוד נושאים חדשים שיפתחו אותי, ויגרמו לי לחשוב מחוץ לשגרת החשיבה שלי.
לפגוש נשים טובות, עיניים טובות, מילים טובות - זה יעשה לי טוב.

וכשטוב לי -
אני יכולה לזכור כמה אני עוצמתית, וחזקה, ויכולה, ומסוגלת
זהו.
ככה.
פשוט.
אז לכבוד יום האישה
ובכלל
תזכרו, אנחנו לא צריכות שתעצימו אותנו,
רק שלא תפריעו לנו לדעת שאנחנו כאלו
כל הזמן
שבת שלום
ענבל הדר



