מעולם לא טעמתי בננה מיובשת
זה תמיד היה נראה לי
מאכל עלוב כזה
מצומק
חסר מעוף קולינרי
סת’ם
הרגיש לי כאילו מישהו לים
לפני מלא שנים שכח חתיכת בננה על השולחן שלו בגינה
חזר אחרי 3 ימים
ומצא בננה מיובשת
וברוח שטות אמר לעצמו
וואלה
מגניב
עליתי על משו
בוא נייבש בננות ונמכור אותן פי 4 ממחיר של בננה רגילה.
וככה הבננה המיובשת חיה את חייה בעולם
ואני בעולמי התהלכתי
לא נפגשנו חוץ משלום שלום
תמיד כשהביאו לי מגדים לוו בשבט
זה היה הדבר הראשון שהעפתי
ואספתי לעצמי את כל האגוזים והשקדים שאני אוהבת ..
והבננה המיובשת
לרוב נזרקה אלא אם מישו בסביבתי חשק בה הדרך אל הפח.
עד אתמול
אתמול אמיר הגיע עם צנצנת נחמדה ולא מאיימת
עם אגוזים ושו׳ת
כמו שאני מכירה אותו
הוא קיבל את זה בט״ו בשבט וזה שכב לו איפושהוא…
(מקווה שלא ברכב)
היום
הכנתי לי קפה קר
וחיפשתי משהו מתוק שלא עושה יותר מדי מצפון..
פתחתי את הקופסא הלא מאיימת
ומיד העפתי ממנה את הבננה המיובשת…
אני לא באמת יודעת להסביר מה היה שם
אבל בדרך היד שלי הובילה אותה לפה
וטעמתי חתיכה.
וזה היה כל כך טעים !!!!
ואז מאישה שסולדת מבננה מיובשת
הפכתי נלהבת והוצאתי את כולן מהקופסא
סיימתי את הקפה
אבל רציתי עוד חתיכה אחת
מהטעם הזה שכנראה החזיק החמצה של שנים .
אבל הכל נגמר.
שפכתי את כל הקופסא הלא מאיימת על השולחן
ומצאתי חתיכה אחרונה.
היא היתה הטעימה מכולן.
בחיים
כמו בחיים
אנחנו לפעמים מפספסים כל כך הרבה דברים ובננות מיובשות
רק כי לא ניסינו.
ואז ברגע אחד קטן
אנחנו הופכים מסולדים למעריכים…
ואני?
למדתי לנסות לאהוב דברים שהחלטתי
פעם
מזמן
שאני לא אוהב
